עורך דין נועם פרץ  שלח שאלה

מאגר שאלות ותשובות

19.03.04 שאלה Inna , בעלי ואני נפגענו בתאונת דרכים. אני נפגעתי בצוואר והוא בכתף. סבלנו מטראומה ובהמשך מעצבנות ומכאבי בטן. בהמשך התברר שאני סובלת מאבנים בטחול ועל כן עברתי ניתוח והטחול נכרת.
תשובה 23.03.04 בהנחה שנפגעתם בתאונת דרכים ונזקקתם לטיפול רפואי אתם זכאים לפיצוי על נזקי הגוף שניגרמו לכם בתאונה. על מנץ לקבל פיצויים אלה, המגיעים לכם על פי חוק, עליכם להגיש תביעה לפיצוי לחברת הביטוח, רצוי באמצעות עורך דין. תוכלו לקבל פיצוי רק בגין נזקים שנגרמו בתאונה. איני סבור שבעיה של אבנים בטחול יכולה להגרם כתוצאה מתאונת דרכים, ואם זה לא נובע מהתאונה לא תוכלו לקבל פיצוי בגין כך. אני ממליץ לך לפנות לרופא מומחה על מנת לברר אילו נזקים נובעים מהתאונה ואילו אינם נובעים ממנה.

18.03.04 שאלה Bela , אני ובעלי חיים בישראל שנים רבות. בעלי סובל ממחלת סכיזופרניה ומטופל תרופתית. האם הוא זכאי לנכות?
תשובה 23.03.04 אזרח ישראל זכאי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי זכויות במסגרת מדור "נכות כללית". לשם כך יש לקבל טופס תביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי, למלאו ולהגישו. בהמשך הוא יזומן לוועדה רפואית אשר תיבדוק את כל הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל ותקבע לו נכות בהתאם לבעיות אלה. במידה והוא עומד בתנאים הדרושים (נכות בשיעור 45% לפחות, והעדר הכנסה העולה על המינימום הדרוש), הוא יהיה זכאי לקיצבת נכות כללית.

17.03.04 שאלה ריקי , עשיתי תאונת דרכים בחודש דצמבר 2003 עם נהג משאית שממשאיתו נפל מטען גדול ופגע במכוניתי. באותו היום הרגשתי כאבים בגב אך לא פניתי לבית חולים במחשבה שזה יעבור וזה "שטויות". היום, שלושה חודשים אחרי יש לי כאבים חזקים אין לי מושג האם לשייך אותם לתאונה. ברצוני להפנות לך שתי שאלו:
1. האם ניתן לעשות משהו היום ולתבוע את חברת הביטוח לנזקי גוף?
2. הפוגע הואיל בטובו להודיע לחברת הביטוח שלו על התאונה (ואחרי טרטורים רבים מצידי) רק אחרי חודשיים ומאז התחיל כל התהליך של הרצת המסמכים. האם אוכל לתבוע אותו על עוגמת נפש שלא הגיש מיידית את הטפסים?
תשובה 17.03.04  במידה ונגרם לך בתאונת דרכים נזק גוף, הרי שאת זכאית לפיצוי הן על "סבל וכאב" והן על מרכיבים נוספים. פיצוי זה אמור להיות משולם לך על ידי חברת הביטוח שביטחה את הרכב שלך בביטוח חובה. אגב, לנסיבות התאונה ולשאלה "מי אשם?" אין כלל רלבנטיות. הבעיה במקרה שלך הינה כי לא קיבלת טיפול רפואי בסמוך לתאונה ועל כן תטען חברת הביטוח כי בתאונה לא ארע לך דבר, וכי הכאבים עליהם את מתלוננת היום קשורים (לכאורה) לארוע אחר. ראשית הייתי מציע לך לפנות עוד היום לאורטופד, להיבדק ולדווח לו בדיוק על נסיבות הארוע, על מנת שהדבר ירשם בתיקך ועל מנת שתקבלי טיפול רפואי הולם. כמו כן, במידה ולא עשית כן עליך לדווח למשטרה על תאונת הדרכים על מנת שתקבלי מהם אישור ובו פרטי הרכבים המפורטים. לאחר מכן תוכלי לפנות לחברת הביטוח בתביעה לפיצוי.
כאמור, איני בטוח שבנסיבות העניין יעתרו אלה לדרישתך, אך שווה לנסות.
לשאלתך השניה - אין עילת תביעה של "עוגמת נפש" בנסיבות המתוארות על ידך ועל כן אינך זכאית לתבוע אותו בגין כך. אגב - בעיקרון הנהג כלל לא היה חייב להודיע לביטוח שלו על הארוע. יש מיקרים בהם מבוטח בוחר שלא להפעיל את הביטוח שלו.

13.03.04 שאלה נור, לפני כשנה וחצי מסרתי שיקים שחזרו עקב חשבון מוגבל לעורך דין לצורך פתיחת תיק הוצ"ל שילמתי דמי שכ"ט כפי שדרש העו"ד במהלך התקופה פניתי לעו"ד מס פעמים כדי שיידע אותי באיזה שלב נמצאת התביעה אך תמיד נדחיתי מסיבות שונות כגון: יש תקלה במחשב, בתי המשפט בחופשה , אני באמצע פגישה וכו לפני מס ימים לאחר פנייה נוספת לעו"ד, טען הנ"ל שאיבד את השיקים וכלל לא זכור לו שנפתח תיק הוצ"לפ. לאחר שבדק במחשב טען שלא פתח תיק הוצ"לפ והשיקים אינם. כיצד לפעול ? האם להתלונן על העו"ד בלשכת עורכי הדין , לתבוע אותו בביה"מ לתביעות קטנות , או דרך אחרת
תשובה 13.03.04 כל הדרכים שהצעת נכונות וראויות. ככל שהבנתי מתיאורך מדובר בהתרשלות של עורך הדין, בכך שלא טיפל בעניין ובכך שאיבד את ההמחאות. עקב כך ניגרמו לך נזקים הן עקב חלוף הזמן והן עקב אובדן האפשרות לזכות במגיע לך מכח ההמחאות. כמעט כל עורי הדין מבוטחים בביטוח אחריות מיקצועית (בדרך כלל בחברת הביטוח "איילון"). כמו כן בהחלט חשוב ואפשרי לפנות בתלונה ללשכה היות וזו תדרוש מעורך הדין הסבר ומענה. גם הגשת תביעה לבית הדין לתביעות קטנות אפשרית, באם נזקיך נמוכים מגבול הסמכות של "תביעות קטנות" (ואם לא, ניתן להגיש תביעה לבית משפט רגיל). אני מציע שקודם כל תפנה בכתב עוד היום לעורך הדין ותבקש תשובותיו והסבריו. פניה כזו, בין אם תענה ובין אם לאו, חשובה לך מאד בהמשך ההליכים.

29.02.04 שאלה רמי, נפגעתי בתאונת ספורט במסגרת משחק עם חברים במגרשי הדשא של גני התערוכה בת"א. נפלתי ושברתי את עצם הבריח בצד ימין (הדומיננטי אני בחופשת מחלה כבר כחודשים עם כאבים חזקים ומגבלות תנועה  ביד. כמו כן אני נזקק לטיפולי פזיוטרפיה ממושכים ואינני בטוח שהיד תחזור לתפקוד מלא כפי שהיתה, אי פעם. יש לי ביטוח דרך מקום העבודה שמפצה אותי על אובדן ימי העבודה בלבד. ברצוני לדעת האם יש מקום לתבוע את הביטוח הלאומי או את עירית ת"א. כפי שהאורטופד אמר לי המקרה מוגדר כ-5-10% נכות -זמנית ובמשך הזמן קובעים אם היא לצמיתות. הכאבים לפי דבריו ימשכו כשנתיים.
תשובה 29.02.04 לעניין עיריית תל אביב - יש מקום לתביעה נזיקית רק אם התאונה נגרמה בגלל מחדל או רשלנות של אנשי העיריה. אם פשוט נפלת בעת פעילות ספורט, שלא עקב מיכשול כלשהו, אין עילה נזיקית ולכן אין טעם לתבוע את עיריית תל אביב.
לעניין ביטוח לאומי - אני מניח שלא מדובר בתאונת עבודה וזה מוריד מעל הפרק את האפשרות להגיש תביעה כנפגע עבודה. מעבר לכך, ניתן לתבוע במסגרת "נכות כללית" אך על מנת לקבל משהו ממדור זה עליך להיות בעל נכות שמעל 40%, וזה כנראה לא המצב.
 נותר ביטוח "נפגעי תאונות" בביטוח הלאומי. גם שם התנאים הנדרשים אינם אפשריים בדרך כלל. בשאלתך חסרים נתונים ועל כן אפנה אותך להסבר המובא באתר של הביטוח  הלאומי בנוגע ל"נכות תאונתית". ראה - http://www.btl.gov.il/btl_indx.asp?name=pig_tau&type=g

29.02.04 שאלה א., במרץ 2003 עברתי ניתוח להשתלת קוצב לב + דפיברילטור. במהלך הניתוח בעת חיבור אחת האלקטרודות המנתח בטעות ביצע חור בדופן העליה הימנית דבר אשר הוביל לניתוח חירום לסגירת החור (ניתוח לב פתוח). אני בן 34 וכבר עם "חזה פתוח" וסובל מכאבים בעצם בית החזה בכל שינוי מזג אויר (דבר שכיח, כך הבנתי לניתוח זה) ובנוסף כאבים בתנועות מסוימות. שאלתי היא האם יש לי עילה לטבוע את בית החולים על הנזק התמידי שנגרם לי. עד כה לא בצעתי כל פעולה משפטית או אחרת כנגד בית החולים. איני כותב כאן את שמי לשמירת סודיותי הרפואית. במידת הצורך ובמדיה אחרת אחשף במידת הצורך.
תשובה 29.02.04 בעיקרון, היה וטיפול רפואי בוצע ברשלנות ו/או בחוסר מיומנות, ובמהלכו נגרם נזק אשר לא היה נגרם אלמלא הרשלנות, הרי שמדובר במקרה בו ניתן לתבוע פיצויי נזיקין בעילה של רשלנות רפואית. לגופם של דברים, מדובר בעניין רפואי אשר על מנת להתייחס אליו יש לברר פרטים רפואיים נוספים. בין היתר יש לבדוק:
(א) האם גרימת נזק מהסוג שנגרם אכן נגרמה ברשלנות, או שמא מדובר בנזק מוכר.
(ב) האם נותר נזק לצמיתות עקב כך (כאבים, מגבלת כושר עבודה, צורך במעקב רפואי וכד') (ג) יש להפריד בין המגבלות מהן סבלת ממילא והקשורות למצב שהצריך את ההשתלה, לבין אלה שניגרמו עקב הרשלנות. הייתי מציע לך לפנות בהקדם, באופן פרטי, למומחה בכיר בתחום הרפואה הרלבנטי ולהציג בפניו שאלות אלה. אם יש בסיס לתביעה יהיה צורך לקבל חוות דעת רפואית ממומחה מתאים.

29.02.04 שאלה ישראלי פ. , אינני רוצה להיות למטרד עבורך. אך דווקא הפן מסויים של תשובתך יכול לעזור לי. האם תוכל לאמר לי היכן למצוא תקנות בספר חוקים של ביטוח לאומי. אני מעוניינת למצוא את החומר לקרוא אותו ולהסיק מסכנות. אני הייתי אמורה להגיש תביעה לנכות שנים רבות לפני כן. לא ידעתי על דבר כזה, הייתי צעירה מדי, תקופה מסויימת שהיתי בחול. גם התביישתי או פחדתי לדבר על נכות שלי (נכות נפשית בעיקר). אודה לך על עזרה במציאת חומר רלוונתי.
תשובה 29.02.04 אתר האינטרנט של המוסד לביטוח אומי מספק את כל המידע ואת כל החקיקה הדרושים. בין היתר תוכלי למצוא שם פירוט רב לגבי הזכויות בכל המישורים בהם מטפל המוסד לביטוח לאומי, טפסים וכן את כל החקיקה הרלבנטית, לרבות חוק הביטוח הלאומי. הנימוקים שאת מביאה לאיחור בהגשת התביעה אינם מספיקים ולא מהווים חריגים אשר יאפשרו לבית הדין לעבודה לקבל ערעורך.
 סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע את עניין 12 החודשים המותרים בגימלה רטרואקטיבית:
 מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם‏ [128](1)
‏ (א) כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
(ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.
אתר המוסד לביטוח לאומי : http://www.btl.gov.il
קישור לחוק הביטוח הלאומי שבאתר:

http://www.btl.gov.il/LiSite/asp/showPubTree.asp?action=showTreeRule&pubName=
%FE%E7%E5%F7+%E4%E1%E9%E8%E5%E7+%E4%EC%E0%E5%EE%E9+
%5B%F0%E5%F1%E7+%EE%F9%E5%EC%E1%5D%2C+%E4%FA%F9%F0%22%E4+-+1995%FE+%5B%FA%E9%F7%E5%EF+%FE65%FE%5D&displayType=1&pub_Language=
hebrew&backPage=getbook.asp&showVer=0&Books=3781

29.02.04 שאלה ישראלי פ. , אבקשך לעזור לי בבדיקת חוק של ביטוח לאומי. יש לי נכות כללית של ביטוח לאומי. 100% אני הגשתי תביעה לבית דין לעבודה לקבלת תשלומים רטרואקטיבית. בדיון ראשון נאמר לי שכעיקרון משלמים רטרואקטיבית עבור שנה בלבד, רק במקרים חריגים משלמים רטרואקטיבי. מה הם המקרים החריגים? ניסיתי לחפש בספריה את החומר אך לא מצאתי. עלי להשיב לבית המישפט תוך 45 ימים. עברו כבר 15 ימים.
תשובה 29.02.04 חוששני שאיני איש בשורה עבורך אכן משלמים רק שנה אחת רטרואקטיבית. המיקרים החריגי הינם מקרים בהם אדם הגיש בעבר תביעה וזו נדחתה שלא כדין, או שלתובע לא היתה דרך לדעת על זכותו לתבוע וכד'. בתביעות על פי "נכות כללית" קשה מאד להיכלל במסגרת החריגים.

25.02.04 שאלה שמעון, בני חייל משרת ליד עזה כשנה בצבא לפני כשבוע ניגש למרפאה עקב כאב בגרון הרופא בדק ולא נתן טיפול בטענה שאין לו כלום וכי עוד כמה ימים זה יחלוף המצב ידרדר מהר מאוד למחלה נוספת שמלווה בכאבים ברגליים ונפיחויות עד כדי כך שלא יכול לעמוד ללא עזרה הרופא בדק ונתן לו להישאר בחדר בבסיס ללא טיפול הולם כי הרופא לא הבחן את המחלה נכון אחרי ארבעה ימים שלחו אותו לקרית שמונה באוטובוסים עם כל הציוד שלו והנשק לציין שהחייל לא יכול לעמוד ללא עזרה כל שכן ללכת היום החייל שהוא בני מטופל בבית חולים האם יש מקום לתביעה?
תשובה 27.02.04 כל עוד הוא משרת בסדיר, אין מקום להגשת תביעה. אני מקווה שהוא יחלים לחלוטין. מכל מקום, אם הוא לא יחלים ויוותר מוגבל בדרך כשלהי עקב נזקי המחלה, ניתן יהיה להגיש עם השחרור תביעה להכרה כנכה צה"ל. מעבר לכך, בהיותו בעת שירות צבאי, לא ניתן להגיש תביעה נזיקית אזרחית. בשלב זה הייתי ממליץ לרכז תיעוד רפואי ולוודא כי הוא מקבל טיפול רפואי הולם. החלמה מהירה.

17.02.04 שאלה שמעון, שאלתי קשורה לעניין חוק פיצוי נפגעי גזזת, אבי יליד הארץ טופל בקרנות נגד גזזת ובגיל 65 נתגלה אצלו גידול אופייני לאחר שעבר ניתוח בראשו ועשה נכה 100% פנה בהמלצת רופאיו הנוירוכירורגים לוועדת משרד הבריאות לאחר בחינה על ידי הוועדה ולאחר הבאת עדים מתן עדויות והצגת מסמכים רבים נדחתה תביעתו בטיעון האידיוטי ש"הטיפולים" אותם חווה התרחשו שנה לפני התאריך הקובע בחוק, 1946,זאת למרות שנתון זה הוצג מלכתחילה.
אבי נפטר זמן קצר לאחר מכן (לפני כ-6 שנים) ומאז לא עשינו דבר לא אימי ולא אנחנו ילדיו, וזאת משום שעברנו תקופה קשה עד לפטירתו, למרות האמור עדיין קיימים המסמכים וקיים כעס רב על היחס ועל שנעשה וברצוננו לפעול .
כיצד פי דעתך ניתן לפעול על מנת שאימי תוכל לקבל את הפיצוי המגיע לה?
תשובה 23.02.04 ראשית, אני מצרף בזאת את חוק פיצוי נפגעי גזזת, על מנת שתעיין בו. ולגופם של דברים: המועד הקובע, כאמור בחוק, הינו נתון שקשה מאד להתווכח עליו. הפרוצדורה לערער על החלטת משרד הבריאות קבועה בחוק הנ"ל, והיה עליכם לעשות זאת לפני זמן רב. כעת מאוחר מידי להגיש ערעור. אם היה לכם נימוק טוב מדוע לא ערערתם במועד, יתכן והיו מאפשרים לכם הארכת מועד אך בנתונים שמסרת אני חושש שהדבר לא יעלה בידכם.

20.02.04 שאלה ירון, אני מבקש פרטים לגבי איך מבצעים צוואה של אדם שנפטר והוריש חלק מרכושו לחבר טוב שלו. האם הבנק שלו חייב לעשות את מה שכתוב בצוואה?
תשובה 23.02.04 צוואה אינה מתבצעת באופן אוטומאטי, ואינה מהווה "כרטיס כניסה" לבנק או לכל גורם אחר. על מנת שיהיה תוקף למה שכתוב בצוואה חייבים לנקוט בהליך של הגשת בקשה ל"צו קיום צוואה". הליך זה מתבצע בפני רשם הירושה, וזהו למעשה מהלך בו נבדקת תקפות הצוואה על ידי רשם הירושה ועל ידי האפוטרופוס הכללי, מתפרסמת הודעה בעיתונות המאפשרת הגשת התנגדויות, אם יש כאלה, ולבסוף, אם אין התנגדויות, ניצן "צו קיום צואה" המאשר למעשה שהצוואה תקפה.
 עם הצו הזה, והצוואה המאושרת על ידי הרשם, פונים לכל גורם אצלו רשומות זכויות של המנוח ואותו ורם פועל בהתאם לאמור בצוואה. הצורך במהלך זה נחוץ הן מאחר ויתכן והמנוח השאיר צוואה נוספת, מאוחרת יותר, והן כדי למנוע מצב של צוואות מזוייפות.

17.02.04 שאלה ויויאן, ריצתי להתייעץ לגביי ביתי. נולדה לי ילדה לפניי שש וחצי שנים, בלידת וואקום,לאחר שהייתי יומיים בחדר לידה. כתוצאה מהלידה לילדה יש שניי בליטות בראש, שאמרו לי בפירוש שהן יעלמו, ועד היום הן קיימות. בנוסף לכך הילדה עם משקפיים מגיל 3. היא נולדה עם רשרוש בלב,וגם שבר בקלאויקולה (כתף), לאורך כל הזמן שהייתי בחדר לידה המצב היה נראה לא טוב, ואז רופא אחד אמר שצריך ניתוח, והאחרים אמרו שנחכה עוד קצת, ובסופו של דבר הם החליטו על וואקום, לא שיתפו אותי בהחלטה ולא הסבירו לי באיזה השלכות מדובר, ילדתי ביום שני, ואחריי הלידה שאלתי הכל בסדר עם הילדה? אז אמרו לי אנחנו נדע רק ביום שישי אחריי כל הבדיקות, שאלתי מה זאת אומרת, אז הם ענו שאחריי לידת וואקום צריך לבדוק שהמוח לא נפגע, עברו עליי 4 ימים של גהינום, עד שקיבלתי תשובה שהיא בסדר מוחית, תודה לאל.
הבליטות בראש היו נוראיות, אבל הרגיעו אותי שזה יעבור תוך חצי שנה מקסימום. שהלכתי לרופא אחריי תקופה אז הוא אמר לי עד גיל 4 לפחות, וכיום הן עדיין קיימות. לפניי הלידה הייתי גם מאושפזת שבוע בבי"הח, והם אמרו שמדובר בעובר גדול, אבל הם לא פעלו נכון שלא החליטו על קיסרי, למה להחזיק אותי שבוע בביה"ח, ואני כבר הייתי בשבוע ה- 39 להריון, ובסיכון?
היום המצב הוא: הילדה פקחית ומקסימה ,אין בעיה מבחינת סכל. אבל מבחינת חיצוניות של הראש, אסטטית, לדוגמא - היא לא תוכל ללכת עם שיער קצר אם היא תרצה, וגם הראיה לא בסדר,והיא אמורה להיות עם משקפיים לכל החיים, ולגביי זה עברנו טלאות. (אני לא יודעת אם יש קשר בין הלידה - לראיה) אז איך אוכל לדעת, האם יש מקום לתביעה? ו- האם מבחינת הזמן,(עברו שש וחצי שנים) אני יכולה לתבוע?
 אשמח מאוד באם תוכל ליצור עימי קשר .
תשובה 17.02.04 ראשית - מבחינת דיני ההתיישנות - כל עוד מדובר בתביעה בגין נזקי גוף של הילדה, הרי שאין חשש מהתיישנות. תקופת ההתיישנות לגבי תביעת הילדה היא בת 7 שנים אך מתחילה להימנות רק כשהילדה בת 18. (זאת בשונה מתביעת הורים, על הוצאות/הפסדים שגרמו להם ישירות, אם היו כאלה, תביעה המתיישנת לאחר 7 שנים מהלידה). ולגופם של דברים:
 שתי השאלות הבסיסיות שנשאלות במקרה זה (מבחינת דיני הרשלנות הרפואית)
הינן:
 א - האם יש קשר סיבתי בין הבעיות המתוארות (בליטות / עיניים) לבין תהליך הלידה או שיטת הלידה. במידה וכן - האם ניתן היה למנוע בעיות אלה.
 ב. - האם הבעיות המתוארות גורמות לנכות או למגבלה תיפקודית. אלה הן שתי שאלות אשר יש להפנות בראש וראשונה לרופא מומחה בתחום המיילדות.
 הקריטריונים והמדיניות לגבי החלטה האם תהא לידה רגילה או קיסרית הינם רבים ולא בהכרח היה צורך במקרה שלך ללידה קיסרית (למרות שמדובר בלידה שהתארכה).
 אני מציע כי תיפגשו באופן פרטי עם רופא מומחה בתחום המיילדות (רופא שאינו קשור לבית החולים בו ילדת) ותפנו אליו את השאלות הרלבנטיות.
 בריאות מלאה.

למעלה